מזונות אישה

המושג מזונות הינו מושג רחב והוא כולל סוגים שונים של מזונות: מזונות ילדים, מזונות אישה, מזונות לאישה לא יהודיה ואפילו מזונות משקמים לידועה בציבור... נתמקד עתה בשאלה מתי אישה זכאית למזונות מבעלה? יש להבחין בין שני מקרים: מקרה ראשון: כאשר מדובר בבני זוג יהודיים, היינו מזונות של אישה יהודיה מבעלה היהודי . מקרה שני: כאשר מדובר בזוג מעורב ,היינו מזונות של אישה לא יהודיה מבעל יהודי .

 

אנו נעסוק במקרה הראשון, שהוא השכיח יותר - מזונות של אישה יהודיה מבעלה היהודי .

כללי: הערת אזהרה

דיני המשפחה נשלטים על ידי מיתוסים רבים הנפוצים בקרב הציבור. אין אחד שאין לו חבר אשר התגרש , או נמצא בהליכי גירושין , או שיש לו חבר עו"ד, או שלחבר שלו יש חבר עו"ד וכו', ולכל אחד יש מה לומר וכך מתהווים להם מיתוסים....

 

מיתוס שכיח ביותר גורס כי לאישה אסור לעולם להגיע להתדיין בביה"ד הרבני באשר "ביה"ד תמיד לטובת הגבר" כך שתמיד ובכל עניין כדאי לה להגיש את תביעותיה לבית משפט לענייני משפחה, קל וחומר בעניין מזונותיה

סברה זו בטעות יסודה! הניסיון מלמד כי לא תמיד כדאי לאישה לרכז את תביעתה למזונות ילדים ומזונותיה שלה באותה ערכאה היינו בבית המשפט. לעיתים יהא כדאי לה יותר (ולעיתים לא)  דווקא לפצל בין התביעות ואת תביעתה שלה לתבוע דווקא בביה"ד הרבני ואילו את תביעת מזונות הילדים  בבית המשפט לענייני משפחה.

משרדנו פתח כלים אבחוניים המאפשרים לנו לבדל מקרה אחד ממשנהו ולהגיש את התביעות הנכונות והמתאימות בין הערכאות. זכרו ! קיימת הזדמנות אחת בלבד, בשלב המקדמי של התיק, לקבוע איזו תביעה מוגשת ולאן , דבר אשר לו השלכות על כל תוצאות ההליך המשפטי ולכן כדאי שתיעזרו בכלים אשר צברנו ובשיטות המיוחדות שמשרדנו פיתח לאבחן את הערכאה אשר תגשים עבורכם את התוצאות האופטימליות.

מקור החיוב בעל יהודי במזונות אשתו מקורו בעצם הנישואין, המטיל על הבעל חובות שונים כלפי האישה ביניהם החובה לזון את אשתו ,היינו לשאת במזונותיה.

תוקף החיוב

תוקף החיוב במזונות האישה הינו עד הגט , אלא באם מתקיימות הנסיבות הקבועות בהלכה הפוטרות את הבעל מהחובה לשאת במזונות האישה (למשל במקרה בו האישה בוגדת) כפי שיפורטו להלן.

המדובר בחיוב מכוח ההלכה היהודית , אשר הכנסת עיגנה חובה זו במסגרת החקיקה האזרחית הוא :החוק לתיקון דיני משפחה מזונות.

היקף החיוב

הכלל הוא שהאישה "עולה" עימו ואינה יורדת", היינו האישה זכאית לרמת החיים אליה הורגלה ע"י בעלה בטרם פרץ הסכסוך בינהם  ועל כן על הבעל לשמר רמת חיים זו. במסגרת שימור רמת החיים על הבעל לספק לאישה את כל צרכיה לרבות מדורה , כלומר קורת גג בין באמצעות תשלום שכה"ד ובין באמצעות תשלום המשכנתא.

בתי המשפט למשפחה הכירו אפילו בחובת הבעל להמשיך ולהעמיד לאשתו שימוש ברכב לרבות אחזקת הרכב כחלק מרמת החיים שעל הבעל להמשיך ולשאת עבור אשתו.

האם בכל מקרה זכאית האישה למזונות מבעלה?

התשובה לכך שלילית. חובת הבעל לזון את אשתו איננה אבסולוטית וקיימים שורה של מקרים בהם הבעל פטור ממזונות אשתו - ואלו הם:

"זנתה תחתיו"

אישה אשר בגדה בבעלה אינה זכאית למזונות מבעלה. אין די בכך שהבעל טוען שהאישה בגדה בו, אלא עליו להביא ראיות לכך.

מהי רמת הראיות שעל הבעל להביא?

כיום נוכח פסיקת בג"צ אשר ניתנה לאחרונה, בתי הדין מחוייבים לקבל אך ורק ראיות כשרות, היינו ראיות אשר אינן עוברות על חוק הגנת הפרטיות  .למשל צילום של האישה בתוך דירה כשהיא ערומה , ייחשב לחדירה ופגיעה בפרטיותה ולכן יביא לפסילת הראיה.

לעומת זאת ראיות אשר נאספו וצולמו ברשות הציבור הינן ראיות כשרות. למשל - באם האישה צולמה מקיימת יחסי אישות עם גבר זר בחוף הים ....

ביה"ד מתמודד עם פסיקת בג"צ  וכיום מסתפק בראיות נסיבתיות ואינו עומד על צילום האקט עצמו. למשל - די אם יוכיח הבעל כי אשתו בהיותה אישה נשואה נכנסה לדירה של גבר אחר בלילה, היתה עימו לבד בדירה  ולא יצאה מהדירה עד הבקר ...

לבגידת האישה השלכות לא רק לגבי המזונות אלא אף לגבי הרכוש. הכלל בעבר היה כי גם אם הבעל הוכיח כי האישה זנתה תחתיו היא מפסידה את מזונותיה ואולם אין הדבר משפיע כלל ועיקר על זכותה למחצית הרכוש. הלכה זו שונתה ע"י ביה"ד הגדול אשר קבע כי אישה אשר הוכח כי זנתה , אינה זכאית למחצית מזכויותיו הסוציאליות של בעלה...

בג"צ לא נותר אדיש להחלטה זו של ביה"ד הגדול והפך ההחלטה בקבעו כי מכוח עקרון השיויון ,אין בבגידה של האישה כדי לפגוע בזכויות הרכושיות המגיעות לה מבעלה ובכל מקרה תהא זכאית למחצית הרכוש גם אם בגדה.

אלא שהמלחמה בין בתי הדין הרבניים לבג"צ לא באה לכלל סיום ולמלחמה זו נכנס גם בית המחוקקים (הכנסת), אשר ביום 12.11.08 תיקן את חוק יחסי ממון. במסגרת התיקון הרחיבה למעשה הכנסת את סמכותו של ביה"ד ומאפשרת לביה"ד כיום ,יותר מתמיד ,שיקול דעת רחב ביותר שלא לחלק את הרכוש בחלקים שווים בין בני הזוג וזאת בנסיבות מיוחדות, עקרון תום הלב וכיוב'. אנו חוזרים למעשה למצב שהיה טרם פסיקת בג"צ שבו למעשה לביה"ד פתוחה הדרך לשלול מאישה אשר בגדה את זכויותיה השוות ברכוש שצבר בעלה במהלך החיים המשותפים...

מצב זה מגביר עוד יותר את מירוץ הסמכויות ומהווה טעם נוסף מדוע על האישה להיזהר שהבעל לא יקדים אותה ולא יכרוך את ענייני הרכוש בביה"ד הרבני.

מעשה כיעור

אין חובה להוכיח כי האישה בגדה בבעלה ,היינו כי קיימה יחסי מין מלאים עם גבר זר על מנת לשלול ממנה מזונותיה. די אם הבעל יוכיח כי האישה עשתה מעשה שנקרא עפ"י ההלכה "מעשה כיעור", היינו התנהגות אשר אינה הולמת אישה נשואה על מנת להקים לו פטור מתשלום מזונותיה. כך למשל כאשר האישה נצפית כשהיא הולכת יד ביד עם גבר זר, מתנשקת ומתגפפת עימו, די בכך כדי לקבוע כי עשתה מעשה כיעור ובכך תפסיד מזונותיה.

אישה מורדת

הכלל בהלכה היהודית הינו כי אחת החובות של אישה כלפי בעלה, הוא לקיים יחסי אישות עימו. אישה המסרבת או שמפסיקה לקיים יחסי אישות עם בעלה הינה בבחינת אישה מורדת. יחד עם זאת, לא בכל מקרה בו האישה הפסיקה לקיים יחסי אישות עם בעלה תיחשב למורדת.

באם טוענת האישה כי מאסה בבעלה ולפיכך אינה מסוגלת לקיים עימו יחסי אישות, ביה"ד הרבני יבדוק באם יש לה אמתלא מבוררת ,כלומר סיבה מוצדקת למאיסתה בבעלה.

ביה"ד יבדוק מה המניע לאותה מאיסה – האם היא טמונה בהתנהגות הבעל או בהתנהגות האישה. אם המניע למאיסת האישה אשר הפסיקה לקיים יחסי אישות עם בעלה טמון בהתנהגות הבעל ( למשל חוסר הגיינה של הבעל, ריח רע מהפה, אימפוטנציה וכד') לא תיחשב האישה בגדר מורדת. באם המניע טמון אצל האישה (למשל פשוט כי הפסיקה לאהוב הבעל או כי אינה נמשכת אליו יותר), לא  ייחשב הדבר כסיבה מוצדקת והאישה תיחשב כמורדת ויהיה מקום לשלול את מזונותיה.

אישה ש"אינה עימו"

אישה אשר עזבה את הבית ואת בעלה ללא סיבה מוצדקת עלולה להפסיד את מזונותיה . למשל כאשר אישה החליטה יום אחד כרעם ביום בהיר לעזוב את בעלה ועברה להתגורר בבית הוריה....

 

על האישה להראות טעם לעזיבתה ובשלב הראשון די באם תראה טעם "קל כנוצה" לעזיבתה, איומים של הבעל, ראיות המצביעות לאפשרות כי יפגע בה, צו הגנה או צו הרחקה כנגד הבעל, על מנת שיהווה טעם מספק לעזיבתה את הבית.

לא מעט נשים, פועלות מתוך מחשבה "חילונית הגיונית " לפיה "אני אראה לו מה זה, עד שהוא לא יתחנן אני לא חוזרת, איפה הוא ימצא עוד עבד כמוני שמבשלת לו ומכבסת לו...", מחשבה זו אולי מוצדקת מוסרית אבל שגויה משפטית, ואל לאישה להיחפז ולנהוג בפזיזות כי מעשה כזה עלול להביא לשלילת מזונותיה , ולכן ראוי שהאישה תישקול את צעדיה במסגרת אסטרטגיה כוללת (וכך אף הבעל).

אישה עובדת

הכלל בהלכה ש"מזונותיה תחת מעשה ידיה", היינו, אישה אשר עובדת אינה זכאית למזונות, שכן ההנחה כי השתכרותה מהווה את מזונותיה ויש בכוחה של האישה לכלכל עצמה מבחינה כלכלית. ואולם לא תמיד יהיה הדבר כך, יהיו מקרים שגם באם האישה עובדת , בכל זאת ביהמ"ש או ביה"ד יפסוק לה השלמת מזונות וזאת במקרה בו האישה תוכיח כי רמת החיים אשר סופקה לה ע"י בעלה עלתה באופן ניכר על השתכרותה אשר היוותה "דמי כיס". במקרה מסוג זה עשוי ביהמ"ש או ביה"ד לחייב את הבעל להשלים לאישה סכום למזונותיה על מנת לשמר לה את רמת החיים אותה הרגיל.

הכלל הוא כי אין חובה על האישה לצאת ולעבוד ובית המשפט איננו יכול לחייבה לעשות כן - ואולם אישה אשר עבדה במהלך ההליכים המשפטיים או בסמוך אליהם, ולצורך ההליכים המשפטיים חדלה לעבוד, קיימים שורה של מקרים בהם ביהמ"ש קבע כי התנהגות מעין זו הינה התנהגות בחוסר תום לב ולכן לא פסק מזונות לאישה.

לקבלת ייעוץ משפטי מקצועי אשר יובילכם לניצחון צלצלו עכשיו 03-7524213 או פנו אלינו בהקדם על ידי מילוי טופס צור קשר